נבדקות שהדגימו תגובה פתולוגית מלאה (pathological Complete Response - pCR) לטיפול עם כימותרפיה ניאואדג'ובנטית עבור סרטן שד (Breast Cancer - BC) פולשני מדגימות תוצאים טובים יותר, מה שמצדיק אצלן ניתוחים וטיפולים סיסטמיים פחות נרחבים. זיהוי מוקדם של תגובה לטיפול עשוי לשמש חוקרים עבור טיפולים מתחדשים.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נכללו 297 ביופסיות שנלקחו מנבדקות עם BC פולשני במהלך תקופת הטיפול מתוך שלושה מחקרים פרוספקטיביים עבור טיפולים ניאואדג'ובנטיים (GeparQuattro, GeparQuinto, GeparSixto).
החוקרים השוו את כמות תאי BC, לימפוציטים חודרי-גידול (Tumor Infiltrating Lymphocytes - TIL) וסמן שגשוג, Ki-67, עם דגימות שנאספו קודם תחילת הטיפול. במחקר זה בחנו את הקשר בין ממאירות שאריתית, שינויים ב-Ki-67 ו-TIL וההשפעה שלהם על pCR ושרידות ללא מחלה (Disease-Free Survival - DFS).
מבין 297 דגימות, 138 (46%) הדגימו קולטנים להורמונים (Hormone Receptor positive - HR+) והיעדר קולטנים מסוג HER2 (קבוצת HR+/HER2-), 87 (29%) לא הציגו אף קולטן (Triple Negative Breast Cancer - TNBC) ו-72 (24%) נמצאו HER2+.
תוצאות המחקר הדגימו נוכחות של תאים חודרניים ב-70% מהדגימות שנאספו תחת טיפול ניאואדג'ובנטי, עם שונות בשיעורים לפי תת סוג של BC (HR+/HER2-: 84%, TNBC: 62%, HER2+: 51%; p<0.001).
נבדקות עם שאת שאריתית תחת טיפול הדגימו שיעורי pCR של 8% לאחר הטיפול (HR+/HER-: 3%, TNBC: 19%, HER2+: 11%), ואילו נבדקות ללא נוכחות של שאת פולשנית הדגימו שיעורי pCR של 50% (HR+/HER2-: 27%, TNBC: 48%, HER2+: 66%).
רגישות הניבוי של מחלה שאריתית עמדה על 0.81 עם ערך מנבא חיוני של 0.92 וערך מנבא שלילי של 0.5. עלייה בערכי TIL ממצב הבסיס ועד ביצוע ביופסיה תחת טיפול ניאואדג'ובנטי (אם נמצאה שאת שאריתית) נקשרה לעלייה בהסתברות להשגת pCR בעוקבה הכוללת (יחס סיכויים של 1.034, רווח בר-סמך של 95%, 1.013-1.056 לכל עליה באחוז; p=0.001), עם משך DFS ארוך יותר בנבדקות עם TNBC (יחס סיכונים של 0.98, רווח בר-סמך של 95%, 0.963-0.997 לכל עליה באחוז; p=0.026).
ערכי Ki-67 עקביים או עולים נמצאו קשורים להסתברות ירודה יותר להשגת pCR בעוקבה הכוללת (יחס סיכויים של 0.957, רווח בר-סמך של 95%, 0.928-0.986; p=0.004) ומשך DFS קצר יותר בנבדקות עם TNBC (יחס סיכונים של 1.023, רווח בר-סמך של 95%, 1.001-1.047; p=0.04).
מסקנת החוקרים היתה כי דגימות שנאספו תחת טיפול יכולות לסייע בזיהוי נבדקות שלא צפויות להשיג pCR לאחר הטיפול. ממצאים אלה יכולים לסייע בתקנון הטיפול עבור נבדקות עם BC סוג TNBC או HER2+. הם יכולים גם כן לספק תובנות בנוגע למנגנוני עמידות לטיפול. על מחקרים עתידיים לבחון האם נטילת נרחבת של דגימות בזמן טיפול עשויה לשפר את הדיוק של ממצאי הדגימות.
מקור:
תגובות אחרונות