מטרת המחקר היתה לבחון את גורמי הסיכון המקושרים לתופעות רעילות לבבית לאחר טיפול עם אוסימרטיניב עבור סרטן ריאות מסוג non-small cell (Non-Small Cell Lung Cancer - NSCLC).
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 268 נבדקים עם NSCLC אשר טופלו עם אוסימרטיניב במרכז רפואי יחיד בין התאריכים יוני 2019 ועד דצמבר 2023. נבדקים אלה רובדו לפי קבוצת הנבדקים שהדגימו תופעות רעילות לבבית לאחר הטיפול לבין אלה שלא. הבדלים בגיל, מגדר, BMI, מצב עישון, צריכת אלכוהול, שלב גידול, יתר לחץ דם, סוכרת, יתר שומנים בדם, טיפול כימותרפי, טיפול קרינתי, טיפול עם תרופות נוגדות שגשוג כלי דם ותזמון הטיפול עם אוסימרטיניב - נבדקו.
החוקרים ביצעו רגרסיה לוגיסטית על מנת לבחון את גורמי הסיכון עבור הופעת רעילות לבבית לאחר טיפול עם אוסימרטיניב בנבדקים עם NSCLC.
תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 268 נבדקים שטופלו עם אוסימרטיניב עבור NSCLC, 58 הדגימו תופעות רעילות לבבית, עם שיעורי היארעות של 21.64%. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין קבוצות המחקר מבחינת רקע של עישון, רקע של יתר שומנים בדם, שילוב עם טיפול כימותרפי ושילוב עם טיפול קרינתי (p<0.05).
ניתוח נוסף הדגים כי נבדקים עם רקע של עישון נמצאו בסיכון מוגבר לסבול מתופעות רעילות לבבית לאחר טיפול עם אוסימרטיניב (יחס סיכויים של 2.569, רווח בר-סמך של 95%, 1.398-6.532), לעומת נבדקים שלא עישנו.
נבדקים עם יתר שומנים בדם נמצאו בסיכון מוגבר לסבול מרעילות לבבית בעקבות הטיפול, בהשוואה לנבדקים ללא יתר שומנים בדם (יחס סיכויים של 3.412 רווח בר-סמך של 95%, 2.539-7.628).
נבדקים שטופלו עם משלב של כימותרפיה נמצאו בסיכון מוגבר לסבול מתופעות רעילות לבבית (יחס סיכויים של 2.018 רווח בר-סמך של 95%, 1.426-4.517).
נבדקים שעברו הקרנות לצד שמאל של בית החזה הדגימו סיכון מוגבר לסבול מתופעות של רעילות לבבית, בהשוואה לאלה שלא קיבלו טיפול קרינתי (יחס סיכויים של 1.629 רווח בר-סמך של 95%, 1.273-4.206).
מסקנת החוקרים היתה כי קיימת היארעות גבוהה של רעילות לבבית בנבדקים עם NSCLC שטופלו עם אוסימרטיניב. רקע אישי של עישון, יתר-שומנים בדם, שילוב עם כימותרפיה ושילוב עם טיפול קרינתי לצד שמאל של בית החזה מהווים גורמי סיכון עצמאיים לרעילות לבבית בקרב נבדקים אלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות