במחקר שהתפרסם בכתב העת Frontiers in Oncology בחנו את ההשלכה הפרוגנוסטית של מעורבות קשריות לימפה מאגני ניקוז שונים בחולים עם מלנומה.
עוד בעניין דומה
הפרוגנוזה של נבדקים עם מלנומה מבוססת על מאפייני הגידול הראשוני ושל מצב מעורבות קשריות לימפה אזוריות. מיפוי דרכי לימפה יחד עם ביופסיה של קשריות זקיף (Sentinel Lymph Node Biopsy-SLNB) הדגים כי תאי מלנומה יכולים להתנקז למספר אגנים לימפתיים, אך טרם ידוע מהי המשמעות הפרוגנוסטית של מעורבות גידולית בקשריות זקיף במספר אגנים לימפתיים (לעומת אגן בודד), במצבים בהם העומס השאתי דומה.
החוקרים בחנו את ההשפעה של מספר אגנים בהם יש בלוטת זקיף מעורבת במחלה, והמשמעות הפרוגנוסטית של מעורבות נרחבת של מלנומה.
במחקר נכללו 1,915 נבדקים על מלנומה עבורם נמצא מעורבות של SLN משני מחקרים קליניים אקראיים; Multicenter Selective Lymphadenectomy מספר 1 ומספר 2. קבוצות הנבדקים חולקו על בסיס מספר ה-SLN ומספר האגנים המעורבים. החוקרים השוו שרידות ללא מחלה (Disease Free Survival - DFS), שרידות ללא מחלה מרוחקת (Distant Disease Free Survival - DDFS) ושרידות מסוימת למלנומה (Melanoma Specific Survival - MSS) באמצעות עקומות קפלן-מאייר ומבדקי Log-Rank. ניתוח חד ורב-משתניים בוצעו בעזרת רגרסיות לסיכונים יחסיים על שם COX.
תוצאות המחקר הדגימו כי מבין 1,915 נבדקים שנכללו במחקר, 1,501 הדגימו מעורבות של SLN בודד (78%) באגן בודד ו-414 (22%) הדגימו מעורבות של מספר SLN;י340 הדגימו מעורבות באגן ניקוז בודד לעומת 74 במספר אגני ניקוז.
בקרב הנבדקים עם מעורבות של מספר SLN, אלה שהדגימו מעורבות של מספר אגני ניקוז סבלו מ-DFS,יDDFS ו-MSS ירודים בהשוואה לאלה שהמעורבות היתה באגן ניקוז בודד (p≤0.0001 עבור כלל ההשוואות). MSS נמצא שונה באופן מובהק בין נבדקים עם שלב מחלה שונה (IIIA: p≤0.0001; IIIB: p=0.0287).
מסקנת החוקרים היתה כי מספר אגני ניקוז בהם נמצאו תאי מלנומה עשוי להיות חשוב בתהליך דירוג המחלה וכן בהבנה של התהליכים הביולוגיים המעורבים בפיזור גרורתי של מלנומה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות