סרטן שד הוא הסרטן הנפוץ ביותר והמוביל מבחינת תמותה מסיבות אונקולוגיות בקרב נשים. עם זאת, חסר מידע בנוגע לסמנים המטולוגיים וביוכימיים המשפיעים על המהלך הטבעי של סרטן שד, החל מסרטן ממוקם in situ ועד תמותה.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 260,079 נשים מתוך מאגר הנתונים UK Biobank מבין השנים 2006-2010, ואלו נותרו במעקב עד שנת 2019 לצורך מדידה של 59 סמנים ביוכימיים והמטולוגיים המקושרים לסיכון לסרטן שד ולתמותה.
עוצמת הקשרים הוערכה בעזרת רגרסיה רב-משתנית על שם COX. על מנת להבין את המהלך הטבעי של סרטן שד, השתמשו במודלים לשרידות במצבים שונים על מנת לבחון את ההשפעה של סמנים ביולוגיים על מעבר ממצבים שונים של סרטן שד.
תוצאות המחקר הדגימו מתאם בין 11 סמנים ביולוגיים לבין סיכון להתפתחות סרטן שד פולשני, בהם סמנים דלקתיים והורמונים אנדוגניים. עוד נמצא כי רמות בסרום של טסטוסטרון נמצאו קשורים להימצאות של סרטן שד in situ.
מבין הסמנים, חלבון תגובתי Cי(C-Reactive Protein - CRP) נמצא קשור לסרטן שד פולשני ולהידרדרות למוות (יחס סיכונים עבור רביעון עליון של 1.46, רווח בר-סמך של 95%, 1.07-1.97), בעוד רמות של טסטוסטרון והורמון גדילה דמויי אינסולין 1 (Insulin-Like Growth Factor 1 - IGF1) השפיעו יותר על השלבים המוקדמים של התפתחות סרטן שד (טסטוסטרון: יחס סיכונים עבור הרביעון העליון של 1.31, רווח בר-סמך של 95%, 1.12-1.53; IGF1: יחס סיכונים עבור הרביעון העליון של 1.17, רווח בר-סמך של 95%, 1-1.38).
מסקנת החוקרים היתה כי רמות בסרום של CRP, טסטוסטרון ו-IGF-1 משפיעים באופן שונה על המעבר בין שלבים שונים של סרטן שד. ממצאים אלה מאששים את התפקיד של דלקת ממושכת והורמונים אנדוגניים על התקדמות של סרטן שד. מחקר זה מדגיש עוד את הצורך במעקב הדוק אחרי סמנים ביולוגיים אלה במהלך התפתחות של סרטן שד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות