מדידת של נפח שארית שלפוחית השתן (PVR) בסביבה שאינה רפואית היא הזדמנות חשובה לניטור מרחוק של חולים בתפקוד לקוי של ריקון. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Urology, החוקרים ביקשו להעריך את המהימנות, ההסכמה עם מדידת הצוות הרפואי והעדפות המטופל לגבי מדידה עצמית של PVR.
עוד בעניין דומה
מטופלים נרשמו למחקר במהלך ביקורים במרפאות חוץ של אורולוגיה.PVR נמדד שלוש פעמים על ידי צוות הרפואי באמצעות כל אחד מהאפשרויות הבאות: סורק שלפוחית השתן (סטנדרטי) מאושרת על ידי ה-FDA, בדיקת אולטרסאונד ניידת באמצעות תמונות אולטרסאונד (Butterfly US image mode), ובדיקת אולטרסאונד ניידת באמצעות תמונות אבסטרקטיות (Butterfly abstract mode).
הנבדקים מדדו PVR שלוש פעמים תוך שימוש בשני טכניקות ההדמיה ודיווחו על חוויותיהם באמצעות שאלון. החוקרים העריכו את המהימנות באמצעות מתאם תוך-קבוצתי (Intraclass Correlation Coefficient). ההסכמה בין השיטות הוערכה באמצעות ניתוחים של Bland-Altman תוך שימוש בסף הבדל מקובל קלינית של 50 מ"ל. בסך הכל, נרשמו 50 חולים למחקר.
בתוצאות המחקר ניתן לראות שמתאמים התוך קבוצתיים (ICC) נעו בין 0.95 ל-0.98 לכל שיטה. גבולות ההסכמה של 95% בין סורק שלפוחית השתן הסטנדרטי למדידה עצמית של המטופל היו 71.73− מ"ל עד 86.73 מ"ל כאשר השתמשו בטכניקת ה-Butterfly US ו-93.84− מ"ל עד 112.52 מ"ל תוך שימוש בטכניקת ה-Butterfly abstract, בהתאמה.
לסיכום, מדידה עצמית של המטופל של PVR באמצעות בדיקות אולטרסאונד ניידות משולבות במכשיר חכם היא ריאלית, אמינה ומועדפת על ידי המטופלים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות