מטרת המחקר היתה לקבוע האם יש צורך בשינוי קטגוריית מעקב עבור נשים הולנדיות שאינן חולות בסרטן ממשפחות בהן יש מוטציות בגן CHEK2 c.1100delc. החוקרים בחנו זאת על פי מדד סיכון פוליגנטי הכולל בתוכו 311 מוטציות המקושרות לסרטן שד (Polygenic Risk Score - PRS₃₁₁), גורמי סיכון מבוססי שאלון וצפיפות שד.

במחקר נכללו 117 נשים ללא סרטן (58 הטרוזיגוטיות ו-59 נשים לא נשאיות) עם רקע משפחתי של מוטציות בגן CHECK2. דגימות DNA שהופקו מדמן של הנבדקות עברו ריצוף גנטי בעזרת מערך GSAMDv3 על מנת לקבוע PRS₃₁₁. סיכון לחלות בסרטן שד במהלך החיים חושב בעזרת CanRisk, אשר מבוסס על מידע מתוך אלגוריתם BOADICEAי(Breast and Ovarian Analysis of Disease Incidence and Carrier Estimation Algorithm). הנשים סווגו לשלוש קבוצות מעקב.

תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר שקלול PRS₃₁₁ המלצות המעקב שונו עבור 37.9% מהנשים ההטרוזיגוטיות ו-32.2% מהנשים שאינן נשאיות למוטציות. לאחר שקלול גורמי סיכון מבוססים על שאלונים, המלצות המעקב שונו עבור עוד 20% מהנשים ההטרוזיגוטיות ועבור 13.2% מהנשים שאינן נשאיות למוטציות.

ניתוח נוסף הראה עוד שינוי בהמלצות על בסיס צפיפות שד עבור 17.9% מהנשים ההטרוזיגוטיות ועבור 33.3% מהנשים שאינן נשאיות למוטציות. בסך הכל המלצות המעקב הוקלו עבור מרבית הנשים ההטרוזיגוטיות והוחמרו עבור נשים שאינן נשאיות למוטציות.

מסקנת החוקרים היתה כי שקלול של PRS₃₁₁, גורמי סיכון מבוססים על שאלונים וצפיפות שד, נוסף על רקע משפחתי, מביא לתכנית מעקב מותאמת אישית לצורך זיהוי מוקדם של סרטן שד בנשים עם רקע משפחתי של מוטציות בגן CHECK2. ממצאים אלה עשויים לשפר מאוד את יעילות תכניות הסקירה עבור נבדקות אלו.

מקור:

The benefit of adding polygenic risk scores, lifestyle factors, and breast density to family history and genetic status for breast cancer risk and surveillance classification of unaffected women from germline CHEK2 c.1100delC families. Maartje A.C. Schreurs, Teresa Ramón y Cajal, Muriel A. Adank, J. Margriet Collée, Antoinette Hollestelle, Jeroen van Rooij, Marjanka K. Schmidt, Maartje J. Hooning. Elsevier February 2024

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה