שחזור שד חלקי בעזרת מתלה דופן חזה עם גבעול (Chest Wall Perforator Flap - CWPF) מאפשר שחזור שד לאחר הסרה של שאת גדול ביחס לנפח השד. כיוון שהמידע קלוש, מחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה ביקש לאשרר תוצאים ניתוחיים בטווח הזמן המיידי (30 ימים) והבינוני (לאחר מעקב) לאחר הניתוח.
עוד בעניין דומה
מחקר STORBE אישש תוצאים של שחזור שד עם CWPF בין התאריכים מרץ 2011 ועד מרץ 2021. במחקר השתתפו מרכזים רפואיים בממלכה המאוחדת אשר ביצעו לפחות עשרה ניתוחים כאלה. המידע נאסף באופן רטרוספקטיבי וכלל מידע דמוגרפי, מאפייני הגידול והטיפול בו ותוצאים ניתוחיים ואונקולוגיים. ניתוח הנתונים כלל רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית וניתוח רגישות.
במחקר נכללו 507 נבדקות מ-15 מרכזים רפואיים בגיל חציוני של 54 (טווח בין-רבעוני של 48-62) שנים, BMI חציוני של 25.4 (טווח בין-רבעוני של 22.5-29) ק"ג/מ2, גודל שאת חציוני של 26 (טווח בין-רבעוני של 18-35) מ"מ ומשקל שאת חציוני של 62 (טווח בין-רבעוני של 40-92) גרם. סוגי המתלים שבוצעו כללו LiCAPי(lateral intercostal artery perforator flap; 54.1%, n=273), MiCAP/AiCAPי(medial/anterior intercostal artery perforator flap; 19.6%, n=99), LiCAP+LTAPי(Lateral Thoracic Artery Perforator; 19.8%, n=100), ו-TDAPי(thoracodorsal artery perforator; 2.2%, n=11).
תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי הסיבוכים ל-30 ימים עמדו על 12% וכללו: המטומה (4.3%, n=22), זיהום פצע ניתוחי (4.3%, n=22), עיכוב בריפוי הפצע (2.8%, n=14) ואובדן מתלה (0.6%, n=3) אשר הביאו לאשפוזים חוזרים (2.6%, n=13) וניתוחים חוזרים (2.6%, n=13).
גבולות חיוביים של הכריתה הניתוחית (n=88, 17.7%) הביאו לחתך חוזר ב-15.9% מהמקרים (n=79), שכללו חתך חוזר בזמן ביצוע השלב השני של הניתוח, כמתוכנן (7.5%, n=37) וכריתת שד עבור 1.8% (n=9). בתום מעקב חציוני של 23 חודשים (טווח בין-רבעוני של 11-39) בוצעו 1.2% (n=6) סימטריזציות ואירעו הישנויות; מקומיות (1%), אזוריות/בקשריות לימפה (0.6%) ומרוחקות (3.2%).
מסקנת החוקרים היתה כי ניתוחי שחזור שד עם CWPF הדגימו שיעורים מקובלים של סיבוכים וכריתות שוליים חוזרות. CWPF מאפשר הרחבה של האפשרויות לביצוע ניתוחים משמרי שד. יש צורך בעוד מחקרים לבחון תוצאים אונקולוגיים ארוכי טווח.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות