ניהול המבוסס על מצב בלוטות הזקיף (Sentinel node-based management – SNBM) מהווה את סטנדרט הטיפול הבינלאומי בחולות עם סרטן שד מוקדם בעלות בלוטות שליליות (קלינית). כך עולה ממחקרים אקראיים המשווים טיפול זה לדיסקציה מלאה של בלוטות אקסילריות (axillary lymph node dissection – ALND). בהשוואה ל-ALND, ל-SNBM שיעורים דומים של הישנות בבית השחי (axillary recurrence – AR) ללא מחלה מרוחקת.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Breast, ביקשו החוקרים לדווח על תוצאי ARs, שרידות כוללת ושרידות ספציפית לסרטן השד של עשר שנות מחקר RACS SNAC1, מחקר קליני אקראי אשר השווה בין SNBM ל-ALNB.
המחקר הנוכחי כלל סך של 1,088 חולות סרטן שד עם בלוטות שליליות (קלינית), גידול חד-מוקדי בקוטר של עד 3 מ"מ. הנבדקות חולקו באופן אקראי לטיפול עם SNBM ו-ALND במקרה של בלוטת זקיף (Sentinel Node – SN) חיובית או ל-SNBM ולאחר מכן ALND ללא תלות במצב SN.
תוצאות המחקר הדגימו כי ARs מוקדמים היו שכיחים יותר בקרב אלו שהוקצו לביצוע SNBM ללא ALND (11 אירועים, סיכון מצטבר ב-10 שנים: 1.85%, רווח בר-סמך 95%: 0.95-3.27%) לעומת שני אירועים (0.37%, 0.08-1.26%, יחס סיכונים: 5.47, 1.21-24.63, P=0.013).
שרידות ללא מחלה, שרידות ספציפית לסרטן השד ושרידות כוללת, היו דומים בין הקבוצות. פלישה לימפווסקולרית נמצאה כמנבא בלתי תלוי של AR (יחס סיכונים: 6.6, 2.25-19.36, p <0·001).
מתוצאות מחקר זה עולה כי ARs ראשונים היו שכיחים יותר בקבוצה עם SNBM ללא ALND. החוקרים ממליצים כי מחקרים העוסקים בטיפול מבוסס בלוטות ידווחו על כל ARs כאינדיקציה להשפעות הטיפול. עוד עולה מהתוצאות כי SNBM צריך להישאר הטיפול המועדף בקרב נשים העומדות בקריטריוני המחקר. עם זאת, עבור נשים עם סרטן שד בסיכון גבוה יותר, החוקרים קוראים לביצוע מחקר נוסף, זאת מאחר שהסיכון המשוער ל-AR עשוי לשנות את הבחירה בניתוח אקסילרי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות