הקשר בין גיל בעת אבחון סרטן שד לתוצאי המחלה ושרידות טרם בורר דיו במחקרים קליניים. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The Breast, ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה של גיל בעת גילוי סרטן שד על שרידות ספציפית לסרטן השד (breast cancer specific survival – BCSS) ושרידות כוללת (overall survival – OS), תוך ריבוד לפי גיל ותת סוג.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בוצע במתכונת רטרוספקטיבית והתבסס על בסיס הנתונים Breast Cancer Outcomes Unitי(2005-2014). המחקר כלל סך של 24,469 חולות עם סרטן שד פולשני. חציון המעקב עמד על 11.5 שנים. נתוני המחקר כללו מאפיינים קליניים-פתולוגיים בעת אבחון ודפוסי טיפול ספציפיים. החוקרים השוו את הנתונים בין קבוצות הגיל הבאות: <35, 35-39, 40-49, 50-59, 60-69, 70-79 ו-80 ומעלה.
תוצאות המחקר הדגימו כי בין שתי קבוצות הגיל הקיצוניות קיימים הבדלים קליניים-פתולוגיים ודפוסי טיפול מובהקים. מטופלות מתחת לגיל 35 ובנות 35-39 הן בסבירות גבוהה יותר להיות בעלות מאפייני סיכון חמורים יותר, חיוביות ל-HER2 או טריפל-שליליים ועם מחלה בשלב TNM מתקדם יותר בעת האבחנה. הנבדקות בקבוצות גילאים אלו היו בסבירות גבוהה יותר לעבור כריתת שד ודיסקציה של בלוטות לימפה, ולהיות מטופלות עם הקרנות וכימותרפיה.
לעומת זאת, חולות בגילאי 80 ומעלה היו עם סבירות גבוהה יותר למחלה רגישה לטיפול הורמונלי ושלילית ל-HER2 ועם מחלה בשלב TNM נמוך יותר בעת האבחנה. נבדקות מקבוצת גיל זו נטו לעבור פחות ניתוחים ופחות הקרנות וכימותרפיה. לאחר תקנון לפי תת סוג, פלישה לימפו-וסקולרית, שלב מחלה ומאפייני טיפול, גם גיל צעיר יותר וגם גיל מבוגר יותר הם גורמי סיכון בלתי תלויים לפרוגנוזה גרועה יותר.
מתוצאות מחקר זה עולים נתונים אשר יכולים לסייע לרופאים להעריך בצורה מדויקת יותר את תוצאי המטופלים ודפוסי הישנות, ולספק המלצות טיפול מבוססות ראיות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות