סרקופניה מאופיינת על ידי אובדן כללי ומתמשך של מסת שרירי השלד וכך גם ירידה בכוח ובתפקוד הפיזי. בסקירה שיטתית שממצאיה פורסמו בכתב העת The Bone & Joint, מטרת החוקרים היתה להעריך את השפעותיה של סרקופניה על ההחלמה התפקודית ועל התמותה בקרב מטופלים העוברים ניתוח אורתופדי. בנוסף, החוקרים העריכו את השיטות בהן נעשה שימוש לצורך אבחון והגדרת הסרקופניה בספרות האורתופדית.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו חיפוש שיטתי במסדי הנתונים MEDLINE,יEMBASE ו-Google Scholar לפי הנחיות ה-Preferred Reporting Items for Systematic reviews and Meta-Analysesי(PRISMA). נכללו מחקרים אשר נערכו על מטופלים סרקופניים שעברו ניתוח אורתופדי מוגדר, ובעלי רישום של התוצאים לאחר הניתוח. איכות הקריטריונים לפיהם נעשתה אבחנת הסרקופניה הוערכו גם כן. איכות הפרסומים הוערכה באמצעות ה-Newcastle-Ottawa Scale.
בסך הכל זוהו ונסקרו 365 מחקרים. הוערכו 26 טקסטים מלאים, ו-19 מחקרים נכללו בסקירה. בסך הכל נכללו 3,009 מטופלים, כאשר 2,146 (71%) מתוכם היו נשים ו-863 (29%) היו גברים. הגיל הממוצע של המטופלים היה 75.1 שנים (סטיית תקן 7.1). חמישה מחקרים כללו מטופלים אשר עברו ניתוח בעמוד השדרה, 13 כללו ניתוחי ירך או ברך, ומחקר אחד כלל מטופלים אשר עברו קיבוע של החישור (רדיוס) המרוחקת.
תקופת המעקב הממוצעת ארכה 1.9 שנים (סטיית תקן 1.9; 5 ימים עד 5.6 שנים). נמצאה הטרוגניות רחבה בכלי ההערכה בהם נעשה שימוש, ובפרמטרים האבחנתיים לסרקופניה במחקרים השונים. סרקופניה נקשרה עם לכל הפחות השפעה מזיקה אחת על התוצאים הניתוחיים בכל 19 המחקרים. שיעור התמותה לאחר הניתוח דווח ב-11 מחקרים (57.9%) וסרקופניה נקשרה עם שרידות גרועה יותר ב-73% (8/11) מתוכם. הוצא הוערך במרבית המקרים באמצעות Barthel indexי(4/19), ומטופלים סרקופניים הגיעו לציונים נמוכים ב-75% (3/4) מתוכם.
סרקופניה הוגדרה באמצעות gold-standard אשר כולל שלושה פרמטרים (כוח שריר, שיעור או איכות השריר, ותפקוד השריר) בארבעה מחקרים (21%), באמצעות שני פרמטרים בעוד ארבעה נוספים (21%), ועל ידי פרמטר אחד בשאר 11 המחקרים הנותרים (58%). האיכות המתודולוגית של המחקרים הייתה בינונית עד גבוהה.
לסיכום, ישנה הטרוגניות רבה בדיווח הפרמטרים המשמשים לצורך אבחנה של סרקופניה ובהערכת התוצא של ניתוחים אורתופדיים בקרב מטופלים סרקופניים. עם זאת, המידע הקיים מצביע על כך שסרקופניה פוגמת בהחלמה ומעלה את התמותה לאחר הניתוח ובמיוחד בניתוחי חירום. קיים צורך במחקר נוסף על מנת לפתח תהליכים המאפשרים אבחנה מדויקת של סרקופניה בתחום האורתופדיה. כך יהיה ניתן לקדם התערבויות ממוקדות טרום ולאחר ההליך הניתוחי, אשר עשויות לשפר את התוצאים.
מקור:
תגובות אחרונות