סרקופניה קשורה לתחלואה מוגברת ותמותה אצל נשים מבוגרות. ישנה סברה לפיה זיהוי מוקדם והתערבות במהלך תקופת הפוסט מנופאוזה מסייעים לשמור על מסת שריר וביצועים של מערכת השרירים. על אף שארגון ה-Asian Working Group כתב הנחיות להתמודדות עם סרקופניה, מצב זה לא נחקר מספיק בקרב מטופלות אסיאתיות בגיל המעבר. מחקר זה כיוון למדוד את שכיחותה של פרה סרקופניה וסרקופניה אצל נשים בגיל המעבר ולקבוע את הגורמים הקשורים למסת שריר נמוכה.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר חתך במרפאת מנואפוזה, החוקרים השתמשו בשיטות אנליזה ביו-חשמליות על מנת למדוד את מסת השריר האפנדיקולרית באמצעות מכשיר לניתוח הרכב גוף (TANITA MC980 Plus). במחקר, מסת שריר אפנדיקולרית, אינדקס מסה, כוח אחיזת כף יד וכן מהירות הליכה לאורך שישה מטרים נמדדו אצל 340 נשים בגילאי 45 עד 65. החוקרים תיעדו פרופיל הורמונים, נתונים אנטרופומטרים, והיסטוריה רלוונטית.
תוצאות המחקר הראו כי הגיל הממוצע אצל משתתפות המחקר וכן ממוצע הזמן שחלף מאז המנופאוזה היה 57.8 ± 4.5 שנים ו- 9.4 ± 5.5 שנים, בהתאמה. כמו כן חלקן היחסי של נשים פרה-סרקופניות, סרקופניות ונשים ללא סרקופניה היה 11.8% ,2.7% ו-85.6%, בהתאמה. בנוסף, BMI של ≤ 20 קילוגרם/מטר רבוע היה עם הקורלציה החזקה ביותר למסת שריר נמוכה (יחס הסיכויים 7.1, רווח בר- סמך של 95%: 3.0-16.8, P < 0.001).
החוקרים סיכמו כי קרוב ל-12% מהנשים הפוסט מנופאוזאליות בגיל המעבר שנבדקו היו פרה-סרקופניות. כמו כן, זיהוי מוקדם של תסמינים המעידים על פרה- סרקופניה ושמירה על מסת גוף בריאה עשויים להפחית מהנטל של מצב זה על נשים בגיל המעבר ומעלה.
מקור:
Orprayoon, Nalina MD et. al (2021) Menopause DOI: 10.1097/GME.0000000000001866
תגובות אחרונות