תסמינים במערכת העיכול בקרב מטופלים עם COVID-19 הם נפוצים וניתן לזהות את הרנ"א של הוירוס בדגימות צואה, אולם טרם נקבע הקשר בין המיקרוביום במעיים לבין המחלה.

במחקר שפורסם בכתב העת Clinical Infectious Diseases בוצע מחקר חתך שכלל 30 מטופלים עם COVID-19, 24 מטופלים עם שפעת Aי(H1N1) ו-30 נבדקים בריאים כקבוצת ביקורת (HCs – healthy controls) במטרה לזהות הבדלים במיקרוביוטה במעיים על ידי ריצוף גנטי ריבוזומלי 16S באזורים V3-V4.

תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה ל-HCs, מטופלים עם COVID-19 הדגימו מגוון חיידקים נמוך באופן מובהק, ריבוי מובהק של פתוגנים אופורטוניסטיים כמו Streptococcus, Rothia, Veillonella ו-Actinomyces ומיעוט יחסי של חיידקים סימביוטיים.

בנוסף, חמישה סמנים ביולוגיים הראו דיוק גבוה בהבחנה בין מטופלים עם COVID-19 ל-HCs עם שטח מתחת לעקומה (AUC – area under the curve) עד 0.89. בנוסף, נמצא כי מטופלים עם H1N1 הציגו מגוון נמוך יותר והרכב חיידקים כולל נמוך יותר בהשוואה למטופלים עם COVID-19. החוקרים בחרו שבעה סמנים ביולוגיים על מנת להבחין בין שתי העוקבות (AUC= 0.94).

החוקרים מצאו כי החתימה החיידקית במעי של מטופלים עם COVID-19 היתה שונה מזו של מטופלים עם H1N1 ושל HCs. החוקרים סבורים כי המחקר מצביע על ערך פוטנציאלי של המיקרוביוטה במעי כסמן ביולוגי אבחנתי וכמטרה טיפולית ב-COVID-19, אך קיים צורך בתיקוף נוסף של הממצאים.

מקור:

Gu, S. et al. (2020) Clinical Infectious Diseases 71,10.

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה