שיעורי מחלת הרוטה וירוס ירדו באופן דרמטי בקרב ילדים מתחת לגיל חמש מאז שהחל מתן החיסון נגד רוטה-וירוס בשנת 2006, אולם ההשפעות ברמת האוכלוסיה טרם הובהרו.
עוד בעניין דומה
במחקר חדש שנערך באטלנטה, ארה"ב והתפרסם בכתב העת Clinical Infectious Diseases, ביקשו החוקרים לעמוד על ההשפעות של החיסון על כלל האוכלוסיה.
החוקרים השתמשו בנתונים מה-Healthcare Cost and Utilization Project State Inpatient Databases כדי לבצע אנליזת time-series של שחרורים חודשיים מבתי חולים עקב גסטרואנטריטיס חריפה ורוטה-וירוס בקרב קבוצות גיל שונות בין השנים 2000 עד 2013. היחס בין השיעורים חושב תוך השוואה בין התקופות לפני ואחרי מתן החיסון.
בעקבות התחלת מתן החיסון, חלה ירידה באשפוזים עקב רוטה-וירוס עם מעבר לדפוסים דו-שנתיים בכל הגילאים. קבוצת הגיל של 0-4 שנים חוותה את הירידה הגדולה ביותר באשפוזים עקב רוטה-וירוס (יחס שיעורים 0.14, רווח סמך 95% 0.09 עד 0.23). קבוצות הגילאים 5-19 שנים ו-20-59 שנים חוו ירידה משמעותית בשיעורי האשפוז עקב רוטה-וירוס באופן כללי.
השנים הזוגיות אחרי מתן החיסון אופיינו בשיעורים הולכים וקטנים, והשנים האי-זוגיות אחרי מתן החיסון היו קשורות לירידות בשיעורים שהצטמצמו עם הזמן.
אנשים בני 60 שנים ומעלה חוו את השינוי הקטן ביותר בשיעורי האשפוז עקב רוטה-וירוס באופן כללי, עם ירידות משמעותיות בשנים הזוגיות אחרי מתן החיסון בהשוואה לשנים לפני מתן החיסון (יחס שיעורים 0.51, רווח סמך 95% של 0.39 עד 0.66).
החוקרים מסכמים שההשפעות העקיפות של מתן החיסון נגד רוטה-וירוס לתינוקות ניכרות בהופעת דפוסים דו-שנתיים באשפוזי רוטה-וירוס שהתרחבו לכל קבוצות הגיל שאינן זכאיות לחיסון. תצפיות אלו תואמות את הרעיון שילדים צעירים הם בעלי חשיבות מרכזית בהעברת המחלה, וכי התקופה הראשונית אחרי התחלת מתן החיסון שגרמה להשפעות דרמטיות באוכלוסייה תלווה בדפוסי היארעות מורכבים יותר לאורך טווח הגילאים בטווח הארוך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות