עד כה אף מחקר לא עשה שימוש בריצוף גנום שלם (whole-genome sequencing, WGS) כדי לחקור גורמי סיכון עבור העברת קלוסטרידיום דיפיציל - Clostridium difficile - CD - בין מקרים, ואף מחקר לא העריך את ההשפעה של רכישה רצנטית של החיידק על תוצאות המטופל. במחקר חדש שנערך ב-Leeds Teaching Hospitals & University of Leeds באנגליה, והתפרסם בכתב העת Clinical Infectious Diseases, ביקשו החוקרים להעריך דברים אלו.
עוד בעניין דומה
במחקר עוקבה רטרוסקפטיבית שנערך על פני 20 חודשים נכללו דגימות של שלשול אשר נמצאו חיוביים לציטו-טוקסין ואשר עברו תרבית, ribotyping ו-WGS) Illumina). החוקרים השוו בין sequenced isolates באמצעות שונות בנוקלואוטיד בודד (single nucleotide variants, SNV). מנבאים בלתי-תלויים של רכישת החיידק ממקרה אחר, העברה למטופלים אחרים, חזרה לאחר 120 ימים ותמותה לאחר 30 ימים זוהו באמצעות רגרסיה לוגיסטית ואלימינציה הפוכה.
נתונים סטטיסטיים: 97% מתוך 660 מקרים של CD עברו ריצוף, מתוכם 567 (89%) שיתפו ribotype עם מקרה קודם, אך רק 227 (35%) נמצאו עם שתיים או פחות SNV ממקרה קודם, ממצא התומך ברכישה רצנטית.
רכישה רצנטית אפשרית (פחות מ-2 SNV) במחלקת אשפוז ממקרה סימפטומטי הייתה שכיחה יותר ב-ribotypes מסוימים; 64% (67 מתוך 105) במקרים של ribotype-027, בהשוואה ל-11% (6 מתוך 57%) במקרים של ribotype-078.
גורמי סיכון בלתי תלויים (p מתוקן פחות מ-0.05) של רכישת CD כללו גיל מבוגר יותר, משך אשפוז ממושך יותר, ו-ribotype. גורמים אלו, יחד עם מין זכר, הגבירו העברה למטופלים נוספים. מטופלים עם "תורם" ספציפי אפשרי של החיידק (נמצאו בסיכון מוגבר לחזרה (p מתוקן = 0.001) והיתה נטייה לתמותה מוגברת לאחר 30 ימים (p מתוקן = 0.06). לאחר תיקון לרכישה, ל-ribotype לא הייתה השפעה נוספת על תמותה או חזרה.
לאור הממצאים החוקרים מסכמים שהעברה מוגברת של שושלות חיידקיות מסוימות מצביעה על כך של-CD ישנו מאגרים וצורת העברה שונים. רכישת CD ממקרה רצנטי קשורה לתוצאות קליניות גרועות יותר. מאפיינים קליניים הקשורים להעברה מוגברת של CD במסגרות של מתן שירותי בריאות יכולים להיות שימושיים באיתור התערבויות מניעתיות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות